עלו השבוע: "המשגיחים", "אמיצה", "שם פרטי", "כנסיית הפחד" ו-"דרושה חברה לסוף העולם"

פסטיבל הקולנוע של ירושלים עוד בעיצומו, אבל גם למי שאינו נמצא בעיר הקודש מגיע לראות סרטים חדשים. חמישה מהם עולים השבוע לאקרנים, במה שנראה כמו סופש חזק במיוחד.

"המשגיחים", הישראלי שבחבורה, מגיע בעיתוי נהדר. אחרי שהוצג בפסטיבל קאן ואף יצא עם פרס, פתח את פסטיבל קולנוע דרום וממש מחר עשוי בהחלט לככב בטקס הפרסים של פסטיבל ירושלים – אין סיכוי שהקהל לא שמע עליו. סרט הביכורים של מני יעיש עוסק בשלושה חברים בת-ימיים, חסידי ברסלב שהופכים לשומרי השכונה מפני כפירה דתית, ועושים זאת באלימות יתרה. רועי אסף, גל פרידמן ואיציק גולן הם המשגיחים, רותם זיסמן כהן מגלמת בחורה "לא צנועה" שעוברת לגור בשכונה ומוצאת חן בעיניי גיבור הסרט. את דעתי המקוצרת פרסמתי בימי פסטיבל קולנוע דרום. ייתכן ותעלה לבלוג דעה נוספת, אני מניח שלא שלי.

"אמיצה" ("Brave") הוא הסרט השנתי של פיקסאר, מה שכבר ממקם אותו גבוה בהיררכיית הציפיות והדיבור סביבו. למעשה, הדיבור עליו החל הרבה קודם, בהיותו הסרט הראשון של האולפנים האהובים שמכיל גיבורה נשית, ואף מבויים בידי אשה (ברנדה צ'פמן). אותה גיבורה היא נסיכה סקוטית בשם מרידה, אשר אופיה הפייטרי מוביל אותה למרוד במוסכמות של ממלכתה העתיקה ולהעמיד אותה בסכנה, כאשר באחת מהרפתקאותיה היא משחררת כוח אפל לחופשי. אפשר לבחור בין תלת-מימד מדובב/במבטאים-סקוטיים, או בגרסה מדובבת דו-מימדית. גרסה מושלמת, כלומר רגילה לגמרי ובקולות המקוריים – אין.

"שם פרטי" ("Le Prenom") הוא סרט צרפתי קומי, המבוסס על מחזה באותו השם (אשר הועלה גם בארץ, בבית ליסין). מאתייה דלאפורט ואלכסנדר דה לה פאטלייה כתבו, עיבדו וביימו את המחזה המקורי ואת הסרט. יש בו חמש דמויות, המתכנסות לארוחת ערב שהופכת לאסון מילולי לאחר שאחד מן החברים מספר כי הוא עתיד לקרוא לבנו הבכור אדולף. לא על שם הפיהרר, אלא על שם הגיבור הספרותי. התגלית חושפת את כל המתחים בין החברים הוותיקים ומעלה על פני השטח סודות רבים. תפסתי את הסרט ממש אתמול במסגרת פסטיבל ירושלים דווקא, וכל האולם פשט שאג מצחוק לאורך כל ההקרנה. דעה מורחבת יותר תמצאו בדיווח הבא שלי מהפסטיבל.

"דרושה חברה לסוף העולם" ("Seeking a Friend for the End of the World") גם הוא קומדיה, הפעם רומנטית (ואמריקאית). כדור הארץ עומד להיחרב מפגיעת אסטרואיד בעוד שלושה שבועות, ושני שכנים (סטיב קארל וקירה נייטלי) מוצאים עצמם במסע למציאת אהובתו מהתיכון של הגבר, לאחר שאשתו ברחה. כמובן שדווקא הקשר הנבנה ביניהם יהפוך להיות העניין המרכזי. לורן סקפריה, התסריטאית של "הלילה של ניק ונורה", כתבה וביימה.

סרט אמריקאי אחרון להפעם נקרא "כנסיית הפחד", אבל אתם אולי מכירים אותו טוב יותר בשמו הלועזי "Red State". כתבתי עליו סקירת די.וי.די לפני כחצי שנה, אז הגיע לאוזן השלישית. כעת, הוא מגיע גם לבתי הקולנוע (כן, גם אני חשבתי שזה אמור להיות ההיפך). מדובר בפרוייקט מאוד לא אופייני של הבמאי קווין סמית', אשר בסגנון השונה מאוד מיתר הקריירה שלו מספר את סיפורה של כת נוצרית משוגעת שחוטפת כמה צעירים פוחזים ומתבצרת בכנסייה. מייקל פארקס הוא מנהיג הכת הכריזמטי, מליסה ליאו בתפקיד פנטית נאמנה וג'ון גודמן מגיח לפתע בתור שוטר עייף שצריך לטפל בכל הבלאגן.

ספרו לנו אם אתם באים ובאות לחגוג עימנו את סוף הפסטיבל בירושלים, או מעדיפים ומעדיפות את הסרטים הנ"ל, באולמות קרובים יותר.

פוסט זה פורסם בקטגוריה כללי, עם התגים , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s