עלו השבוע: "2 בלילה", "ניקה", "השקר הגדול", "המילים", "סיימון והאלונים" ו-"פיסת גן עדן"

שישה סרטים חדשים עלו אתמול בבתי הקולנוע, מחצית מהם ישראלים. הפוסט, לעומת זאת, עולה באיחור לא אופייני ועמכם הסליחה.

השלישיה הישראלית מתחילה ב-"2 בלילה", סרטם של רועי ורנר, שכתב וביים, ושל ירון ברובינסקי, שכתב שמשחק בתפקיד הראשי. לצידו מככבת קרן ברגר, והשניים מגלמים זוג תל-אביבים שהכירו זה עתה, בחיפוש אחר חניה כדי להיפטר מהרכב ולעלות לביתה של הבחורה. אלא שהחיפוש מתארך והופך למסע לילי במהלכו ילמדו השניים להכיר זה את זו ואף יפגשו מספר טיפוסים. החמאנו לסרט הזה לפני שנה, אז התחרה באופירים, וסקירה עליו תעלה לבלוג בימים הקרובים, כעת כאשר הוא יוצא להקרנות מסחריות.
"ניקה" של ארנון צדוק התמודד אף הוא בטקס אופיר של 2011 ומגיע רק כעת אל הקולנוענים. אולג לוין וז'ניה וסרמן מככבים בסרט שעלילתו נסובה סביב הקשר הנרקם בין אשה שנמכרה לזנות לבין הפושע שאמור לשמור עליה. הסיפור מתרחש במזרח אירופה והסרט דובר רוסית. אבי עמר כתב את התסריט.
"השקר הגדול" הוא כבר סיפור אחר. שמישהו יתקן אותי אם אני טועה, אבל מדובר בהופעה נדירה למדי של סרט מבית "הפקות המזרח" בבתי הקולנוע, אולי אפילו היסטורית. אל סרטיהם של ימין מסיקה וירמי קדושי נחשפתי השנה בפסטיבל קולנוע דרום, אחרי שרק שמעתי עליהם בעבר. סרטם הנוכחי מתחקה אחר קורותיה של אם חד הורית (בעלה נרצח בשל חובות), החוברת אל עיתונאי כדי להילחם בנגע השחיתות בשכונה שלהם.

"המילים" ("The Words"), סרט אמריקאי לשם שינוי, הוא בכורת הבימוי של בריאן קלוגמן ולי סטרנת'ל, מהתסריטאים של "טרון: המורשת". זהו סיפור בתוך סיפור בתוך סיפור, על סופרים וספרות. בקצרה – סופר מצליח (דניס קוויד) כתב ספר על סופר מצליח (ברדלי קופר) ונשוי באושר (לזואי סלדנה), אשר בעצם גנב את הסיפור שהפך אותו לשם דבר. כעת מגיע איש זקן (ג'רמי איירונס) אשר טוען כי זה הסיפור שלו. אני לא הבנתי עד עכשיו מה הסיפור, ועל כך בסקירה שלי שתעלה בימים הקרובים.
"פיסת גן עדן" ("A Little Bit of Heaven") הוא האמריקאי הנוסף שעלה לאקרנים. קייט הדסון מגלמת בו בחורה קלילה ומצחיקה, החוששת ממערכות יחסים רציניות. עד שהרופא שלה (גאל גרסיה ברנאל) מבשר לה שהיא חולה בסרטן ומשנה את השקפת עולמה. ניקול קאסל ("וודסמן") ביימה על פי תסריט של גרן וולס.

"סיימון והאלונים" ("Simon och Ekarna") הוא הסרט הלא-אמריקאי ולא-ישראלי של השבוע. למעשה הוא שבדי, ומתרחש בימי פלישת הנאצים. גורלן של שתי משפחות נקשר כאשר איכרים מקומיים מסתירים את בנם של שכניהם היהודים. הסרט מבוסס על ספר של מריאן פרידריקסן, אותו עיבדה מרני בלוק, לינדה ארונסון והבמאית, ליסה אולין.

וכעת, אם תסלחו לי, אני הולך לראות את "הטרמפיסט" (חצות בסינמטק ת"א) בפעם המי-יודע-כמה. נתראה שם.

 

פוסט זה פורסם בקטגוריה כללי, עם התגים , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s