דיווחים מהשטח: יום הקולנוע 2013

עופר הספיק לצלם בחטף את תחילת היום ב-yes planet

עופר הספיק לצלם בחטף את תחילת היום ב-yes planet

אם לא נתקלתם בפרסומים, היום, יום חמישי ה-24 לאוקטובר, הוא יום הקולנוע. זה אומר משהו אחד בלבד: במשך כל היום, כל בתי הקולנוע פותחים את שעריהם לקהל הרחב במחיר של 10 שקלים בלבד לסרט (לא כולל סרטי תלת מימד ועמלות אשראי). 10 ש"ח. לסרט. ביום חמישי.
על הידיעה המרעישה הזו שמעתי לראשונה מדף הפייסבוק של "עין הדג" וישר לאחר מכן מכל מקום אחר. אני חייב להודות שאיך שקראתי על המיזם היה לי חושך בעיניים. אנחנו כולם יודעים מה קורה – וסליחה על הטון המתנשא – במדינת ישראל כשמציעים משהו לקהל הרחב בהנחה משמעותית. בואו נגיד את זה ככה, סצנות מ"פיראנה" עלו לנגד עיני. רונלד אמריך ומייקל ביי היו חושבים פעמיים האם לביים סצנה כזו בה ביום חמישי בערב סרט בישראל עולה 10 ש"ח.

מכיוון שלנו ב"סריטה" יצא שם של לוחמים ללא חת החלטנו לצאת אל בתי הקולנוע שבמרכז (אין לנו תקציב לתחבורה ציבורית) ולהביא לכם דיווחים מהשטח. מעכשיו ועד השעה 21:00, אורון, עופר ואני נספר לכם מה קורה באולמות ההקרנה ומה מספר הנפגעים. מי יודע? אולי אנחנו סתם ציניקנים מרושעים ובעצם מדובר ביום של שמחה גדולה וגיבוש לאוהבי הקולנוע.

11:19 – קולנוע לב, דיזנגוף סנטר (אורון)
יום חמישי הוא בדרך כלל יום של השלמות צפייה עבור מבקרי קולנוע. הצגות הצהריים חביבות עליי במיוחד, כיוון שהן נוטות להיות ריקות ומשאירות מספיק זמן לכתיבה לפני שמגיע הערב. ביום חמישי הזה תכננתי להשלים סוף סוף צפייה ב"אסירים" (Prisoners). כן, עדיין לא ראיתי "אסירים" ואני בהחלט מתבייש. כשנודע לי על "יום הקולנוע", החלטתי לבדוק מה מידת ההתנפלות, ולפי מצב ההזמנות באינטרנט הבנתי שאם אני רוצה לראות את הסרט היום ב-16:00, כדאי מאוד שאזיז את עצמי לדיזנגוף סנטר הסמוך לביתי ואעמוד בתור כבר מעכשיו. כי לשלם עמלה של כמעט 4 שקלים על כרטיס של 10 שקלים נראה לי מרגיז. שמתי פעמיי אל קופות קולנוע לב בשעה המצויינת לעיל, לפני שיתפסו לי גם את המקומות הנותרים בשורה 3.

בניגוד לתחזיות המוקדמות של אור (כפי שהביע אותן בראשית הפוסט) וגם שלי, המצב היה פחות חמור משחששתי, אבל בהחלט היה חריג ליום חמישי לפני הצהריים. התור לא הגיע עד המקדונלדס, אלא רק התפרש בכל הרחבה, כולל גברת אחת שהחליטה להציב כסא בסוף התור. הנחתי שהיא כבר התעייפה מכל העמידה, ולכן היא גם לא מתקדמת. הנחתי לא נכון – היא סתם ישבה שם, היא בכלל לא ידעה שהיא בתור. כך נזכרתי שאני בכל זאת בדיזנגוף סנטר, המקום הקסום הזה בו הכל יכול להיות. במהלך עמידתי בתור היה לי זמן לסקור את הקהל, שהורכב ברובו מהאוכלוסיה הקלאסית של קולנוע לב. ההמולה הייתה רבה, חלקה נגרם בידי ריקושטים של האנשים הטובים בקופות שניסו לעזור ללקוחות, חלקה בזכות אותם אנשים שלא הפגינו בקיאות רבה בהיצע, ועיקרה נוצר מהסדרנית/מוכרת שניסתה לעודד אנשים להשתמש במכונות רכישת הכרטיסים באשראי, שהיו די מפוצצות במשתמשים לפי איך שאני ראיתי את זה. לרוכשים לא ממש היה אכפת מהו הסרט שאליו הם נכנסים, אלא רק כמה זמן הוא ומתי הוא מתחיל. כך יצא שצמד קשישות חביבות הלכו ל"בית לחם", וזוג חבוק קנה כרטיסים ל"המשרת". השגתי את הכרטיסים שלי והלכתי למצוא פינה שקטה כדי להחביא את השלל בארנק. אז גם הבחנתי בשלט הבא:

lev-cinemaday

14:00 – yes planet, קניון איילון (עופר)
כעשר דקות לפני ההקרנה המיוחדת הראשונה נכנסתי בנוחות לקניון איילון. בקומת הי"ס פלאנט" נתקלתי כצפוי בתור גדול מימדים לקופות (ראו תמונה בראש הפוסט). לעומת זאת, לעמדת הרכישה בכרטיס אשראי/איסוף כרטיסים הותר היה קצר והכיל שני אנשים לכל עמדה. למרות שהקושי של העמדה בקריאת כרטיסי אשראי (אולי כי המכונה מדגימה את הכנסת הכרטיס הפוך מן הנדרש) והעובדה כי האיש שלפני קרא לבת זוגו על מנת להתייעץ ולשנות דעה לגבי מיקום הכיסאות באולם, תורי הגיע במהרה.

עמדת האשראי מציעה ללקוח בחירה הקיימת גם בהזמנה באינטרנט: רכישת כרטיס במחיר מלא, או ב-10 ש"ח לרגל יום הקולנוע. לאחר התלבטות לא פשוטה, הלכתי על ההנחה. הסרט שרציתי להשלים "תוכנית בריחה" (Escape Plan) הציג ב-11:15, כרבע שעה לאחר ההקרנות הראשונות. בשעה בה רכשתי את הכרטיס, האולם היה מעט יותר מחצי מלא. יכולתי לבחור לשבת בצד בשורות העליונות או באמצע בשורה חמש – הכרטיס שבחרתי.
ב-11:16 נכנסתי לאולם והבחנתי כי השורות מעלי מלאות לגמרי, המקומות הפנוים הבודדים בהם נתפסו במהלך הפרסומות. דווקא לידי היו שני כמה מושבים פנוים, כאשר השורה שלפני נותרה חצי מלאה, כמו גם שורה שלוש. שורות 1-2 ביס פלאנט לא באמת מיועדות לצופים, אך גם שם ישב מישהו. בסך הכל, נדמה לי שזו ההקרנה הכי מלאה שהייתי בה ביס פלאנט מאז "חלף עם הרוח" (אתם יודעים, במסגרת הקלאסיקות). אבל לא הרגשתי דוחק רב מדי, אולי גם בגלל השעה הלא נוחה. ביציאה, הבחנתי בתור ארוך למדי לשירותים, כולל שירותי הגברים. התור לקופות היה כבר קצר בהרבה (כי הייתה חצי שעה עד לסרט הבא) אבל עדיין קיים. אבל בשעה זו תמה גם היכולת שלי לראות סרטים עד הקרנות הערב, בהם אני צופה היסטריה רבה יותר.
המשך יבוא…

haifa

תמונות מרחבי הארץ מגיעות למערכת (טוב, אוקי. אבא שלי שלח לי את זה. נראה אתכם אומרים משהו על האיכות). והפעם – yes planet קניון לב המפרץ, שעה 16:00.

אם אתם חושבים שאתם יכולים יותר טוב, שלחו לנו תמונות שלכם מהאולמות. התמונה הבאה נשלחה אלינו על ידי מיכל שומן מרשת קולנוע לב לפני מספר דקות:

20131024-180853.jpg

19:00 – קולנוע לב, דיזנגוף סנטר (אורון)
עכשיו אני כבר אחרי, אבל בשעה 15:45 שבתי שמח וטוב לבב אל קולנוע לב. גיליתי שעשיתי בשכל (או כך חשבתי אז) כאשר מיהרתי לרכוש כרטיסים כבר בבוקר – ההקרנה שרציתי הייתה מלאה, כמו הרוב המוחלט של יתר ההצגות של כל הסרטים. כך לפחות לטענת מכונת הממכר האוטומטית שראיינתי ממושכות (כשבאתי עוד לא היה הדף המצולם כאן מעליי). אנשים עוד התגודדו ברחבה שמול קופות הכרטיסים, תוהים מה לעשות עם עצמם. הסדרנים ששוחחתי איתם היו נראים מוכנים לסיים משמרת ולסגור, אבל השתדלו לחייך. מי יודע אלו חוויות הם כבר עברו היום. ומי היה יכול להכין אותי לחוויה שעברתי אני.

אולם 3 הקטן היה מלא עד אפס מקום בתחילת ההקרנה, או יותר נכון – כמה דקות אחריה. כי תמיד יש את המאחרים האלה, נו אתם יודעים. לצפות בשקט ב-10 הדקות הראשונות של סרט באולם קולנוע? זו בקשה מוגזמת, כנראה. אבל העניין הוא שלאורך כל השעתיים וחצי שהוא "אסירים", לא היו 10 דקות רצופות בהן יכולתי רק לצפות בסרט. אני יודע מה אתן ואתם חושבים – שמתלונן פה מבקר קולנוע מפונק שלא מורגל לראות סרט עם כל עם-ישראל. ועוד אחד שתמיד מקטר על הקהל, אפילו בפסטיבלי סרטים. אז אספר שאני הולך לסרט "רגיל" לפחות פעם בחודש, וכבר ראיתי דבר או שניים בחיי. אבל לא ככה. לא בתדירות ובעוצמה הזו. הפעם זה היה מכוון. זה היה סבוטאז'. מתוך 100 ומשהו הצופים באולם, לפחות 90 קנו כרטיס רק כדי להפריע. למה? כי עשר שקל, וואלק מה כפת. זה למה.

עכשיו אני מבין שכרטיס קולנוע לא צריך לעלות 38 שקלים, אלא 380 שקלים. רק זה מה שיפריד בין בני אדם תרבותיים מחיות אדם עם טלפונים סלולריים ואפס מודעות סביבתית. מה לא היה שם? מתח, אימה, מונולוגים ארוכים (בקול רם מאוד כמובן), דיאלוגים קיצוניים (אם לא שמעתם שתי גברות מבוגרות מאיימות זו על זו, לא ידעתם פחד מהו), אכילה, שתיה, סמים קלים (נדמה לי) – ואני לא מדבר על הסרט. אין לי מושג מה קרה בסרט. עשרת השקלים ששילמתי קנו לי כרטיס לגיהנום ובחזרה. אז אמנם שרדתי כדי לספר, אבל אני לא בטוח שהיה שווה את זה. מצד שני, שמעתי שקולנוע יס פלאנט רמת גן אוחד הערב רשמית עם הספארי ברמת גן, אז אולי אפילו היה לי מזל. עניין של פרספקטיבה.

בהמשך הערב – אור ידווח מה קורה באיזור רב-חן אשר בכיכר דיזנגוף ו/או יסכם. בינתיים, עוד תמונות:

rav-hen-cinemaday21:00, רב חן דיזינגוף (אור)
בין לבין זה נראה כמעט נורמלי. סביר שזה מכיוון אנשים אימצו את ההזמנה באשראי, או שפשוט לא הייתה להם ברירה. כרבע שעה אחרי תחילת הקרנות הערב בקולנוע גת שבכיכר רבין, ובקולנוע רב חן שבכיכר דיזינגוף, לא נרשמה תנועה ערה באופן קיצוני (לסינמה סיטי אף אחד מאתנו לא היה מספיק אמיץ להגיע), בטח לא לחמישי בערב.
כמה דקות לפני התחדשות ההקרנות זה כבר היה סיפור אחר. ב-19:30 היו לא מעט ילדים – אם קלטתי נכון אז באזור גיל הבר מצווה – ברחבת כיכר דיזינגוף והמקום היה רועש מבדרך כלל. האמת שהיה נחמד לראות ילדים כל כך מתרגשים מצפייה בסרט.
״אהההה!" צווח ילד עגלגל תוך כדי קפיצות. "נראה ארבעה סרטים רצוף!״
״מה. יש רק כרטיסים לשעה עשר,״ ביאס אותו אחד מחבריו. האופציות שלהם היו ״קפטן פיליפס״ או ״דון ג׳ון״. כעבור כמה דקות הם נעלמו ואין לדעת האם טום הנקס או ג׳וזף גורדון-לוויט הרוויחו. האמת שחשבתי ללכת לתשאל את אחד הסדרנים או הקופאים איך עבר להם היום, אבל המבט התשוש שעל פניהם הבהיר לי שזה לא יבוא להם טוב.

כפי שאורון דיווח, כנראה שבפנים המצב היה אכזרי במיוחד. מעניין לדעת מה חשבו מנהלי בתי הקולנוע בסופו של היום הזה, והאם הם הניבו רווחים והאם הם מחוייבים עכשיו לממן נופש בריאותי לעובדיהם.
האם אתם מאמינים שהפרוייקט הזה עזר לבתי הקולנוע או להפך? מצד אחד, אנשים הוציאו את עצמם והלכו לאולמות. מצד שני, יכול להיות שהחוויה עצמה הייתה כל כך קשה שהם לא ישובו לשם בזמן הקרוב?

אני ויתרתי על נוכחות פיזית בהקרנות היום. אבל אין לכם מה לדאוג לי. בתור מי שחווה על בשרו את כל הפרימיירות לשלושת סרטי "דמדומים" האחרונים, אני מרגיש שהייתה לי מספיק אינטרקציה עם הקהל שלא יכול להכיל את החוויה הקולנועית באופן שקט. אז כן, תקראו לנו סנובים ופלצנים ומיזנטרופים ומתנשאים. אנחנו לא אוהבים את זה, אבל אנחנו נשרוד. כשאנחנו הולכים לקולנוע, אנחנו מעדיפים להתרכז בסרט ולא בקומנטרי של חברינו למושבים.
אבל, אם למישהו או מישהי מכם הייתה חוויה חיובית יותר, שלילית יותר, או זהה לחלוטין – נשמח לשמוע.

פוסט זה פורסם בקטגוריה דיווחים, עם התגים , , , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

7 תגובות על דיווחים מהשטח: יום הקולנוע 2013

  1. איריס הגיב:

    אין מצב שהייתי הולכת אתמול. בדיוק מזה חששתי. גם ככה בימים רגילים נהיה יותר ויותר קשה לראות סרטים כמו שצריך. לפעמים זה הורג אותי למה אנשים קונים כרטיס לסרט בזבזו זמן וכסף, אם כל מה שהם רוצים זה להפריע. וכמובן לא לשכוח את כל הישראלים מנהלי המפעלים החשובים, שחייבים באמצע ההקרנה לבדוק מיילים\פייסבוק\מה השעה. מה קרה שעתיים בלי הנייד יהרגו מישהו? אין ספק שלשבת בסרט באולם קולנוע, מעלה אצלי את רמות המיזנטרופיה לדרגות הכי גבוהות.

  2. שלו הגיב:

    אני אלך היום (שישי) לסרט ואשלם מחיר מלא עם תוספת להקרנת איימקס ולא אדחף בין עשרות נערים וצופים מבוגרים ורעשניים. זה כביכול נחמד הרעיון הזה של סרט לכולם, אבל זה לא עובד. מיידית נמשכים לקולנוע כל אלו שתרבות היא לא בראש מעיינם, מעין גרסה מודרנית של הישראלי המכוער, עם חמוש בפופקורן ומשקפי תלת מימד. בדיוק כמו קופיקס, המהלך הזה גרוע ומנמיך את בתי הקולנוע שהם מקום של תרבות לרמת גן חיות. כי כשלכולם יש קפה בחמישה שקלים וסרט בעשרה, אז בעצם לאף אחד אין.

  3. ברק הגיב:

    יס פלאנט ראשל"צ, "אסירים", הצגה של שעה 16:00. שאלוהים יקח את צמד הפנסיונריות שישבו לצידי בשורה 13. אתן רוצות לפרשן, ניחא, אסבול את זה, אבל לחזור על הכתוביות זה באמת מיותר. גם הערות על זה שלאחיין שלך אין עוד חברה זה לא כל כך לעניין. אח"כ בשורה לפני היה משחק הכסא החם של כמה בני 14. לפעמים ישבו בו שניים, לפעמים שלושה, לפעמים פשוט פתחו שורה נוספת על הרצפה. כמובן שכל פעם צריך לסמן מחדש בפלאפון, בצרחות או בשניהם גם יחד לבת התשחורת הנוספת שנכנסה לאולם.

    • איריס הגיב:

      אם יש משהו שאני שונאת באולם קולנוע זה ילדים. פעם הלכתי לסרט ב"לב" לא זוכרת איזה, לפני ישבו כמה ילדים שהרעישו. אחרי כמה דקות שבהן קיוויתי שהם יפסיקו שאגתי עליהם ככה, שהם לא העיזו לצייץ אחר כך עד סוף הסרט.

  4. איתי הגיב:

    כנראה שלטווח הקצר זה השתלם לבתי הקולנוע, קרי ליום המבצע עצמו – שכן בחדשות ערוץ 2 דווח כי מכירת הכרטיסים ביום חמישי היה פי 5 גבוה מביום חמישי רגיל, וכידוע ההנחה לכרטיס הייתה רק בין פי 3.5 לפי 4 נמוכה מכרטיס רגיל, שלא לדבר על הקרנות כמו תלת-מימד או ארבעה מימדים ביס פלאנט שהמחיר לאחרונה היה רק חצי מביום רגיל (כ-30 ש״ח במקום 60). אגב, אני אישית הלכתי להקרנת אח״צ של 4 המימדים של הסרט Rush, שכן קיוויתי שבהקרנה שבה המחיר גבוה פי 3 מאשר בסרט רגיל, נימוס הצופים יהיה גם כן גבוה יותר. למזלי, ההקרנה עברה בשלום ולא ראיתי שום הבדל משמעותי מביום רגיל. מהחוויה עצמה של האפקטים הסתמיים והסרט הבינוני עצמו אליו הלכתי, יש לי הרבה פחות מילים חיוביות לצערי.

  5. דובי שרגא הגיב:

    בדיעבד אני מבין שיש לי מזל שלא הלכתי לפסטיבל ההנחות הזה, למרות שעל פניו, הדיווח הראשוני נשמע מגניב. אני אחד מאלה שאין להם סבלנות להפרעות בקולנוע. אני הכי רגיש מכל חבריי וזה תמיד בולט כשאני הולך לסרט עם חברים ומרגיש רע אחרי שצעקתי על אנשים שהפריעו לי. השיא הגיע בהקרנה של "עלובי החיים" ב-יס פלאנט בחודש פברואר האחרון. בשורה שלנו ישבו כמה מפריעים (לא ילדים, חשוב לי לציין) שהסרט והאנשים שבאמת באו לראות אותו היו על הזין שלהם. יצאתי מהאולם והתלוננתי מול מנהל המשמרת ותשובותיו היו מפתיעות מאוד לרעה. בעקבות הזלזול בטענותיי החלטתי להחרים את רשת יס פלאנט ובמקביל הבנתי שאני צריך לבחור בקפידה את הזמנים שבהם אני הולך לקולנוע (למשל, לא בסופי שבוע). אני אוהב קולנוע, אני אוהב את חווית הצפייה המשופרת בבתי הקולנוע ובינתיים אני לא מוותר עליהם. אולי בעתיד כשאהיה עשיר (זה לא יקרה) ויהיה לי אולם פרטי אני אוותר.
    http://infectzia.net/frank/?p=3927

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s