"חייו הסודיים של וולטר מיטי", סקירה

The-Secret-Life-of-Walter-Mitty3

בשנות השלושים המאוחרת פירסם הסופר האמריקאי ג'יימס תרבר את הסיפור הקצר "חייו הסודים של וולטר מיטי" (The Secret Life of Walter Mitty) – סיפור של עמודים ספורים על אדם פשוט אשר בהשראת אירועים בסביבה שלו מדמיין את עצמו לוקח חלק בהרפתקאות מרהיבות. "חייו הסודיים" הם חיי הדמיון העשירים שלו, למרות שבשגרה הוא אדם רגיל.

נורמן זד מקלואד, במאי קומי מצליח בהוליווד, ביים את העיבוד הראשון והדי קורקטי לסרט ב-1947, במה שזכור כאחד מתפקידיו הידועים ביותר של הקומקיאי דני קיי. את הסרט הפיק מפיק העל עצמאי סמואל גולדווין והזכויות לסיפור נשארו אצל המשפחה, אשר במשך שנים ניסתה להפיק רימייק לסיפור, שהוא אחד מן הסיפורים הקצרים האמריקאים הידועים ביותר. והנה עכשיו לאחר שנים, הקומיקאי בן סטילר מופקד על משחק ובימוי הגרסא החדשה, כאשר את התסריט עיבד סטיב קונרד.

הנושא של הסיפור, מעבר בין מציאות לדמיון, לא הומצא על ידי תרבר והוא קולנועי במיוחד – הרבה סרטים נסובו סביב גיבור שלא מבדיל בין השגרה לזיכרון או פנטזיה. למשל, סרטיו המעניינים ביותר של פדריקו פליני. כך שניתן להפיק מן הסיפור הקצר לא מעט יופי קולנועי' רק שצריך להעשיר אותו בעוד עלילה שכן הוא באמת קצר מאוד, וחייו הלא-סודים של וולטר מיטי אינם מכילים קונפליקטים גדולים (על כך הרי הסיפור). לכן אולי יש להאריך את הרעיון ולבצע עיבוד חופשי למדי. וזה אכן מה שקורה בסרטו של סטילר.

במערכה הראשונה שלו, הסרט הוא עיבוד חופשי למדי, כאשר האירועים לא מתרחשים על פני כמה שעות, אלא במהלך רגע סוער בחיי הגיבור – וולטר מיטי של הסרט החדש הוא עובד של מגזין "לייף" המודפס (שלא קיים במציאות כבר כמה שנים) אשר נקנה על ידי בעלים חדשים, שיהפכו אותו לוירטואלי ויפטרו הרבה עובדים בתהליך. מיטי (סטילר עצמו) הוא אומנם ראש מחלקה, אך זו מחלקת פיתוח וארכיון תמונות, כולל עבודה עם פילם שמעט מאוד אנשים משתמשים בו בעידן הצילום המודרני. אבל אחד מאותם הוא הצלם האגדי שון או'קונול (שון פן) אשר זוכה לתהילה גם על אצל הצוות החדש של העיתון והציע צילום ספציפי שלו כצילום השער של הגיליון האחרון. אלא שדווקא את הצילום המבוקש מיטי לא מאתר. חוץ מזה, הוא מנסה למצוא דרך לצאת עם עובדת חדשה במגזין (קריסטין וויג, בתפקיד דרמטי לחלוטין), עלילה סוערת למדי עוד לפני שנכנסים לקטעי הפנטזיה שאמורים להיות הלב של הסרט.

כל זה נכון למערכה הראשונה, בה משולבים קטעים שהינם פרי הדמיון של מיטי. ואז הסרט מחליט לגמרי לזנוח את היותו עיבוד ספרותי. וולטר מיטי יוצא להרפתקאה אמיתית, החל מקפיצה למסוק נוסע, קפיצה מן המסוק לים סוער באזור הקוטב וכניסה להתפרצות הר געש ולאיזור מלחמה. הוא עושה זאת בעזרת טלפון סלולרי שמסוגל לשרוד כל דבר, מסתבר. ההגיון העלילתי נגמר בנקודה זו. המסר של הסרט הוא לגמרי המסר של קונרד וסטילר -חיו את החיים עד הסוף, קחו סיכונים, החיים היפים והמדהימים ביותר נמצאים לידכם. כל אדם יכול להפוך לגיבור, לא רק בחייו הסודיים.

לזכות הסרט יש לציין כי הוא יפה ויזאולית לכל אורכו וכי הוקדשה לו מחשבה רבה. הסרט הרבה יותר דרמטי ממה שניתן לצפות, יש בו לא מעט הומור, אבל העיקר הוא המסר והדרמה בין אנשים. והמסר של הסרט, מה לעשות, הרגיש לי די בנאלי ולעיתים מסבריני בצורה צעקנית מדי. למשל הרגע המצופה בו אנו חוזים בדמותו של שון פן מדברת עם הגיבור.

סטילר הבמאי, בניגוד לסטילר השחקן, הוא יוצר שכל אחד מן הסרטים שלו מעז לקחת כיוון אחר, לעסוק במדיום עצמו ולצאת מן הקונבנציה ההוליודית. וכל אחד מסרטיו, להוציא את "זולנדר" (Zoolander) בו ניסה לעשות קומדיה טהורה ומופרכת, גם מפספס. "חייו הסודיים של וולטר מיטי" הוא בו זמנית אחד מן הסרטים השאפתניים ביותר שלו וגם אחד מן הקונבנציונאליים ביותר שבהם, ברמת המסר וסוג העשייה שסטילר בוחר בהם. שמעתי לא מעט אנשים שמאוד התלהבו מן הסרט וגם כמה שממש קטלו – וקשה לי להבין את אלו ואת אלו.

בעיניי, "חייו הסודיים של וולטר מיטי" הוא סרט מאוד בסדר כחווית צפייה. יש בו רגעים מאוד לא אמינים, הרבה קלישאות וקיטש ברמת העלילה והמסר, אבל גם לא מעט יופי, בנוסח ההוליוודי המוכר למדי. יש בו גם את שירלי מקליין בתפקיד אמו של הגיבור ומקליין היא שחקנית שתמיד תענוג לפגוש בה. עבורי, קטעיו החזקים של הסרט לא ממש חזקים וחלקיו הגרועים – נסבלים. וברור לי כי אלו שהתרגשו עד דמעות ואלו שקיטרו בבוז התייחסו לאותם חלקים, בדיוק מה שהיה אמור להפוך את הסרט למעניין עבורי. אבל הוא הרגיש לי סתמי. כסרט שעוסק בדמיון פרוע ובחיים סוערים, הוא חסר מעוף בקונבנציות שהוא בוחר.

לסיום, אני שב וחוזר לבחירה בסיפור מסגרת גדול מן החיים כנקודת מוצא. על מנת לראות את חיי החלום של הגיבור, או גם את היצאה לדרך חדשה כהרפתקן במציאות, נדמה לי שסיטואציות בנאליות יותר היו תורמות לאמירה של הסרט. למשל, למרות הרצון הברור לשלב בסרט עלילה של התאהבות, היה אולי מעניין יותר לראות סיפור על אדם שנשוי ביציבות וחי חיי דמיון עשירים, ואולי יוצא לשנות את חייו לכיוון שתואם יותר את דמיונו.

Ben Stiller in a still from The Secret Life of Walter Mitty

פוסט זה פורסם בקטגוריה סקירות, עם התגים , , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s