סרטים חדשים: "טראש", "טיפשים בלי הפסקה 2", "כשערב יורד על בוקרשט או מטבוליזם", "הלוואי והייתי כאן", "לא מתרגש"

trash2014

חמישה סרטים חדשים עולים היום לאקרנים בבתי הקולנוע, והבלוג שלנו עדיין לא עבר למשכנו החדש. תקציר הפרקים הקודמים: יש לנו עיצוב חדיש לסריטה ושרת שמוכן לקלוט אותו, אבל אלוהי האינטרנט כנראה חושבים שזה משעשע להתעלל בי עם הר של עיכובים בעיות שרק הולכות ונערמות. כשיהיה מה לעדכן תהיו הראשונים והראשונות לדעת, עד אז אמשיך לעבוד על הספר שלי שכותרתו ״לא כולל שרת – על מעבר הדירה המסובך בחיי״. בינתיים, הנה קצת יחס לסרטים החדשים ולמטה בפינת הפלוס – עוד המלצות על סרטים, חלקם יוקרן במקומות אקזוטיים. ואפרופו אקזוטיקה –

"טראש" (Trash) מסמל רשמית את הצד האוסקרי של נובמבר. כלומר, החל מהשבוע צפו למצוא בפוסט זה סרט אחד לפחות שכבר מפנטז על השטיח האדום. ואיך אפשר לדבר על האוסקרים בלי להזכיר את סטיבן דאלדרי, האיש שכל יצירה שלו מועמדת או זוכה לפחות בפסלון זהוב אחד ("בילי אליוט", "השעות", "נער קריאה", "קרוב להפליא ורועש להחריד"). סרטו הנוכחי של דאלדרי נראה ונשמע כמו שני סרטים אחרים שהאוסקר לא זר להם – "עיר האלוהים" ו"נער החידות ממומבאי". הוא מתרחש במזבלה בריו דה ז'נרו, שם כמה ילדים מוצאים ארנק שיכול להפליל פוליטיקאי ולהפוך אותם מעניים לעשירים. מרטין שין ורוני מארה מוסיפים פרצופים לבנים מוכרים לים הברזילאי. כתבתי על הסרט לעכבר העיר.

"טיפשים בלי הפסקה 2" (Dumb and Dumber To), הטעות בשם הלועזי מכוונת לשם שינוי, מגיע אלינו בדיוק בזמן לחגיגות ה-20 לקומדיה הדבילית-אך-גאונית של האחים פארלי, בכיכובם של ג'ים קארי וג'ף דניאלס (וכעשר שנים אחרי הפריקוול שאיש לא מדבר עליו – "טיפשים בהפסקה שנייה"). כל השמות הללו מעורבים גם בסרט החדש, שמוציא את צמד חסרי המוח להרפתקה נוספת. הפעם, הארי מגלה שנולדה לו בת מסטוץ מלפני שני עשורים וחצי ויוצא לחפשה, בליווי צמוד של לויד, כמובן. לצד שני הקומיקאים ניתן למצוא את רוב ריגל, קתלין טרנר, לורי הולדן ורייצ׳ל מלווין בתפקיד הבת האובדת. אור יסקור את הסרט.

"כשערב יורד על בוקרשט" (When Evening Falls on Bucharest or Metabolism) הוא אחת מההפתעות האלה של עולם ההפצה הישראלי. הכוונה בהפתעה יכולה להתייחס בחיוב להחלטה להפיץ את הסרט הזה בבתי הקולנוע, או לאופן הכנראה-שלילי בו יגיב אליו קהל שיבוא לצפות בסרט קולנוע ויקבל במקומו דיון אינטלקטואלי על קולנוע. סרטו החדש של קורנליו פורומבויו, מהקיצוניים והמבריקים שבגל הרומני הנוכחי ("12:08 לבוקרשט", "שם תואר, משטרה") עוקב אחר במאי המנהל רומן עם שחקנית המשנה שלו, ומוצא תירוצים משונים להארכת הצילומים כדי שלא יצטרכו לחזור לחייהם. אני מצטרף אל דברי השבח שכתב עופר כשצפה בסרט בפסטיבל חיפה ומפציר בסינפילים לתת לסרט צ'אנס.

"לא מתרגש" (Playing it Cool) התגנב אל בתי הקולנוע בלי רעש גדול, וזאת למרות מספר כוכבים המפגינים בו נוכחות. כריס אוונס מגלם סופר/תסריטאי שלא מאמין באהבה ולכן לא יכול לכתוב עבור מעסיקיו משהו שימכור, כך לטענתם. מפגש עם מישל מונאהן משנה את דעתו, אבל תארו לעצמכם – יש לה חבר, שלא לומר ארוס (איאן גראפד, או איך שכותבים את שמו). עוד בקאסט: אנטוני מקי, טופר גרייס, לוק ווילסון ואוברי פלאזה, כפרה עליה. מדובר בעבודת הביכורים הן של הבמאי ג׳סטין רירדון והן של התסריטאים כריס שייפר ופול ויקנייר.

"הלוואי והייתי כאן" (Wish I Was Here) אולי מזכיר שיר של פינק פלויד, אבל למעשה הוא שיר של קולדפליי וקט פאואר. טוב נו, שהולחן במיוחד לסרט הנושא את אותו השם, בבימויו של זאק בראף. עשר שנים אחרי "גארדן סטייט" (אנחנו חזק בחגיגות עגולות השבוע) חוזר בראף אל כס הבמאי, התסריטאי והשחקן הראשי בדרמה קומית על שחקן (אלא מה) המחכה לפריצה הגדולה שלו ובינתיים נאלץ להתמודד עם גידול ילדיו, ואינו יכול להרשות לעצמו לשלוח אותם לבית הספר עקב מצבו הכלכלי. קייט הדסון, ג'וש גאד, מנדי פטינקין ואחרים תומכים בבראף. אני באופן אישי לא נוגע בדברים בהם הוא מעורב אפילו עם מקל (ובכל זאת הולך לשטוף ידיים אחרי זה – אז תסלחו לי רגע).

פלוס – חולית ביום קודש

במוצאי שבת הקרובה, ה-15 בנובמבר, בשעה 22:00, משיב פסטיבל אוטופיה את הסרט שהפך ללהיט קטן במסגרתו להקרנה נוספת על המסך הגדול. זה יקרה בסינמטק תל אביב במסגרת תוכניית החורף של הפסטיבל היקר לליבנו (על האירוע הראשון שכחתי לדווח, אז לא מדברים על זה), והסרט יהיה ״חולית של חודורובסקי״ (Jodorowski's Dune), סרט תיעודי שנעשה על האירועים מאחורי הקלעים של סרט שמעולם לא נעשה. זה נשמע מבלבל או לקהל מצומצם, אבל בעיניי סרטו של פרנק פאביץ׳ מתאים לכל מי שאוהב או אוהבת קולנוע ומעדיפה או מעדיף את האמנים שלו גדולים מהחיים.

העלילה בקצרה – באמצע שנות השבעים ביקש במאי הקאלט הפסיכדלי אלחנדרו חודורובסקי (״הר קדוש״, ״אל טופו״) לעבד את ספר המד״ב המכונן ״חולית״ למסך הגדול באופן הגרנדיוזי ביותר שאפשר לדמיין. זה אמנם לא קרה, ובסרט מסבירים בדיוק למה, אבל בדרך הניח הבמאי את היסודות לעידן הבלוקבאסטרים בכלל ולסרטים כמו ״מלחמת הכוכבים״ ו״הנוסע השמיני״ בפרט. בבלוג נרשמה התמוגגות כוללת מהסרט, תפסו אותו כעת לפני שיככב ברשימות סיכומי השנה ותאלצו להשלימו.

Jodorowskys-Dune2

פוסט זה פורסם בקטגוריה כללי, עם התגים , , , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

5 תגובות על סרטים חדשים: "טראש", "טיפשים בלי הפסקה 2", "כשערב יורד על בוקרשט או מטבוליזם", "הלוואי והייתי כאן", "לא מתרגש"

  1. תמר הגיב:

    למה ככה על זאק בראף?

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s